הכרעת דין בתיק תת"ע 5824-07-11

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 26.11.10 בשעה 17.30 ברח' הגפן- בן גוריון בחיפה נהג ברכב ועשה שימוש בטלפון הנייד.

השוטר, עורך הדו"ח, מר זאב גרניברג העיד כי הנאשם נהג ברכב מכיוון בן גוריון לכיוון רח' הגפן סטלה מאריס כשהוא מחזיק בידו הימנית טלפון נייד, שהרכב בתנועה, לדבריו את הטלפון הנייד החזיק הנאשם מול הפנים.

השוטר הבחין בכך כאשר עמד ברח' הגפן 26 ומכוון את מבטו לעבר התנועה המתקרבת. הוא ציין כי הבחין בנאשם כשהוא נוהג ברכב מסוג הונדה בצבע לבן כשזה נוסע בניגוד לכיוון החץ בנתיב הימני, ישר, בניגוד לחץ אשר הורה לו לנסוע ימינה. הוא הורה לנאשם לעצור בצד הדרך, כאשר נעצר היה עדיין הנאשם עם הטלפון ביד והסביר לשוטר שהחזיק את הטלפון הנייד על מנת לראות את הג'י.פי.אס.

השוטר השני שהיה עם מר גרינברג, שוטר האני ח'יר, ציין בדו"ח כי לא ראה את דבר ביצוע העבירה.

הנאשם כפר בגירסת השוטר וטען כי ברכב יש לו מתקן לטלפון נייד. במהלך הנסיעה קפצה לו דמות מוזרה, כלשונו, במדים שחורים לנתיב הנסיעה, הוא בלם בחוזקה ומכשיר הטלפון הנייד נפל לו מהמתקן וכאשר ניגש אליו השוטר וביקש ממנו לעצור הוא היה בהלם, כדבריו, לא הבין מה קורה, השוטר הבחין בטלפון בידו הואיל והרים אותו מרצפת הרכב וניסה להסביר זאת לשוטר.

מטעם הנאשם העיד דודו, מר אלכסיי קצמר, אשר תמך בגירסת הנאשם וטען גם הוא שדמות כלשהי יצאה מאיזור חשוך ללא אפוד זוהר, קפצה לפני הרכב, לאחר מכן התברר שזה שוטר אשר טען בפני הנאשם שהוא עבר על החוק. לדבריו, הגיב הנאשם במילים "איזה חוק" ואז השוטר אמר לו "אהה יש לך גם פלאפון ביד?".

לאחר שבחנתי את עדות השוטר מזה ועדות הנאשם והעד הנאשם מזה, מעדיף אני את גרסת השוטר. להלן נימוקיי לכך:

עדות השוטר לא נסתרה בחקירה נגדית וככל שהיא והתרשמתי מכנות גרסתו. השוטר ערך דו"ח מפורט, ת/1, אשר מתאר בבירור את נסיבות ביצוע העבירה ואף ציין כי הנאשם ביצע עבירה נוספת של אי נסיעה בכיוון החץ. עדותו תואמת את הדו"ח שערך. השוטר סבר כי הוא לא רשם דו"ח לנאשם באשר לעבירה זו הואיל וחס עליו.

מסתבר, מגרסת הנאשם, כי אכן הנאשם ביצע עבירה זו ולדברי הנאשם הוא אף שילם את הקנס הקבוע בצד העבירה.

בחקירה הנגדית פירט השוטר כיצד עצר את הרכב והבהיר כי כאשר התקרב אליו הנאשם בנסיעה הוא עמד מולו והורה לו לעצור, ביקש ממנו רשיונות על מנת שהנאשם לא יעזוב את המקום והורה לו לעצור בצד. השוטר הבהיר, בהגינותו, כי לא ראה את הנאשם מזיז שפתיים ולכן הוא לא יכול לומר כי הנאשם דיבר בטלפון הנייד, אך ראה בבירור כי הנאשם מחזיק את הטלפון הנייד מול הפה בגובה הפנים.

כמו כן שלל השוטר את טענת הנאשם כי היה חשוך והבהיר כי היה אור. כמו כן הבהיר, לשאלת בית המשפט, כי הבחין בנאשם ממרחק של כ3-4 מטרים כאשר הנאשם בתנועה המתקרבת לקראתו.

כאמור, עדותו של השוטר מתיישבת דווקא עם גרסת הנאשם אשר הבהיר כי השוטר אכן עמד באמצע הכביש והורה לו לעצור בצד ואף עם הטענה של השוטר כי הנאשם עבר עבירה של נסיעה שלא בכיוון החץ.

מאידך, גרסתו של הנאשם הותירה רושם עגום ביותר וכך גם גרסת העד מטעמו. בין השניים התגלעו סתירות מהותיות. הנאשם טען כי השוטר קפץ לו לאמצע הכביש והוא היה בהלם, כלשונו. הוא ניסה לסטות מהנתיב ואותה דמות קפצה שוב פעם, הוא בלם בחוזקה ואז המכשיר נפל לו מהמתקן. לעומתו, העד מטעמו, מר  קצמר טען כי קפצה דמות לכביש והנאשם "ניסה לסטות" ואותה דמות קפצה פעם נוספת יותר שמאלה, כלשונו של העד, ובשלב זה הייתה בלימת חירום.

הנאשם לא סתר את טענת השוטר שאכן התגובה שנרשמה מפיו הייתה שעשה שימוש בג'י.פי.אס אך טען כי התגובה הייתה המשפט השלישי או הרביעי שלו. לדבריו, ניסה להסביר שהמכשיר נפל מהמתקן והוא הרים אותו, אך דבר זה לא נרשם בדו"ח.

עוד אישר הנאשם בעדותו כי היה הרכב הראשון והשוטר היה ברכב סמוי וכן שהשוטר היה במקום גבוה יותר כאשר הבחין בו והוא לא יכול היה להבחין בשוטר. בדבריו אלו מאשר הנאשם את שדה הראיה הפתוח שעמד לרשות השוטר ואת  יכולתו להבחין בנאשם כשהוא מבצע את העבירה.

הנאשם טען כי מר קצמר שישב לידו ברכב, פנה אף הוא לשוטר וניסה להסביר לו את הדברים אלא שמר קצמר טען שלא פצה את פיו ולא פנה לשוטר וכי הנאשם והשוטר שוחחו מחוץ לרכב מרבית הזמן.

כמו כן מר קצמר טען ואף ציטט את שאלת השוטר ופנייתו לנאשם, אך משום מה לא זכר מה היתה תגובתו של הנאשם מיד כשפנה אליו השוטר.